השמת ערך מקבוע בתוך פרמטר לפרוצדורה בדוח

אני לא מבין

למה את צריכה תצורה שונה לכל חברה? למה לא להביא נתונים מתאימים לתוך אותה תצורה? כי לחברות שונות יש דרישות שונות מבחינת תצורה?

ועוד השימוש ב-CUSTOMCONST (קבוע פרטי) לא ברורה:

את כותבת "מכיוון שהתוכנית היא רב סביבתית" אבל תוכנית זאת לא יותר רב-חברתית מכל תוכנית רגילה אחרת, אלא היא רצה בסביבה נתונה בכל רגע נתון. לכן אם את צריכה משהו לפי החברה, בטח זאת החברה הנוכחית ומספיק לשמור אותו בקבוע עם שם מסוים כאשר בכל חברה יש באותו קבוע את הנתון הרלוונטי לחברה.

גם אם כן צריכים לשמור נתון עבור כל החברות באותה חברה, הייתי נעזר בכך שהמזהה של חברה (מה שחוזר מ-SQL.ENV הוא CHAR וגם המפתח של החברה הוא CHAR). את מזכירה "חברה 1" אבל מה זה? כותרת החברה? ערך יחודי? נגיד ב-DNAME יש mycomp1 ו-mycomp2 אז הייתי מקים קבועים בשמות NU4-mycomp1 ו-NU4-mycomp2 וכו' הרי DNAME לא יכול להיות מעבר ל-7 תווים, לא תהיה בעיה של חיתוך

מקווה שזה מקדם אותך איכשהו

משתמע שלסביבות יש אותה קידומת לחשבוניות – לא רעיון טוב מכל מיני סיבות. אני ממליץ להגדיר קידומות שונות לכל סוג תעודה לכל חברה כך ניתן לדעת מיד לאיזו סביבה שייך מסמך.

לגופו של ענין, אני מציע שתוסיפי לטבלת COMPDATA שדה CHAR שיכיל את המזהה 211 וכו' – נקרא לשדה הזה TEST_ID. תוכן הברקוד יהיה

STRCAT('*I' , COMPDATA.TEST_ID, INVOICES.IVNUM,'*').

השימוש בשדה בטבלה חוסך את הצורך לבנות את המזהה בעת הפקת הדו"ח בהתאם לערכו של SQL.ENV, שידרוש משפט קצת מסובך. כמובן צריך לחבר את COMPDATA לדו"ח שמציג את הברקוד. ניתן לשמור את הערך בשלב SQLI של הפרוצדורה בתוך פרמטר ואחר כך להשתמש בפרמטר בביטוי.