מלאי מינימום

רכש > תכנון רכש > נתוני רכש למוצר > שדה 'מלאי בטחון'

הדו"ח אשר מתריע על חריגה ממלאי בטחון נמצא ב:

ניהול מלאי > ניהול מחסנים > מלאי נוכחי > חריגות ממלאי בטחון.

לפי מה שאני מבין, רמת המינימום למחסן מתייחס לרמת המלאי של כל מוצר לפי מחסן, כלומר לכל מחסן ניתן להגדיר כמות מינימום לאותו מקט. השימוש בנתון זה מיועד בעיקר עבור התוכנית לחידוש מלאי למחסני קונסיגנציה כך שהתוכנית יקבע את רמת המלאי הדרוש למחסן הספיציפי בהתאם לגבולות מינימום ומקסימום שהוגדרו.

לעומת זאת מלאי הבטחון מתייחס לסכום כמות המלאי המינימום שחייב להיות בכל המחסנים אשר משתתפים בתכנון הרכש וה-MRP. כלומר, מהו הכמות המינימלי לפריט אשר חייב להיות בכלל במפעל ללא קשר לכיצד הוא מחולק בין המחסנים. זהו נתון חשוב ביותר עבור תכנון הרכש בפריוריטי המסחרי והתעשייתי (לכן הוא מופיע במסך 'נתוני רכש למוצר'). באמצעותו, תכנון הרכש יפתח דרישת רכש אוטומטית כאשר הוא מגלה שהמלאי מפריט מסוים ירד מתחת לרמת מלאי הבטחון.

בזום אין MRP ותכנון רכש ולכן לא תיפתח דרישת רכש אוטומטית, אך ניתן עדיין להעזר ברמת הבטחון לשם הפקת הדוח חריגות ממלאי בטחון ומשם לפתוח הזמנות רכש ידניות לפריטים.

רציתי רק להוסיף גם עבור מרינה שקיימים הבדלים בין שני הדוחות – לטובה ולרעה.

החסרון של חריגות ממלאי בטחון הוא שהוא ממויין לפי משפחות מוצר. לעומתו דוח רמות מלאי במחסן ממויין לפי מחסנים.
אך לדוח חריגות ממלאי בטחון קיים יתרון אחד חזק והוא שאם לא מגדירים רמת בטחון לפריטים מסוימים (כלומר השדה מכיל אפס), אזי הוא לא יופיע בכלל בדוח, בעוד שבדוח רמות מלאי הוא יופיע תמיד. לא תמיד רוצים להגדיר רמות מינימום לכל פריט, אלא רק לפריטים חשובים ורק להם רוצים לראות אם חרגו מרמות המינימום.

מרינה יכולה להשתמש בשני הנתונים בו זמנית. ניתן להגדיר רמות מלאי למחסן באופן כללי ובמקביל לקבוע רמות בטחון עבור מוצרים חשובים. אם לא תהיה חריגה בשום פריט, אז היא תקבל דוח ריק.