דו"ח פרטי עם קלט מק"ט (לדוגמה "11-22") עובד נכון.
פרוצדורה ישירה בשלב INPUTF מקבלת נתון מהמסך, בשלב SQLI מעבדת את הנתון הנ"ל ובעזרת פונקציות SQL בונה מחרוזת ("11-22") זהה למק"ט אשר עובר לשלב הבא שזהו אותו הדו"ח פרטי שבו עמודת מק"ט הוגדרה לא כקלט אלא כביטוי לקליטת משתנה משלב פרוצדורה הקודם (בדוגמה שלי "11-22"). בסוף של שלב SQLI נעשית בדיקת פרמטר ("11-22") בעזרת WRNMSG.
למרות שבריצת הפרוצדורה הפרמטר "מק"ט בנוי נכון דו"ח יוצא ריק.
מה יכולה להיות בעיה? איך נתן לחקור את המקרה? האים דרך חשיבה ותכנות היא נכונה?
אני הגדרתי משתנה PNM בשלב SQL ,
בעזרת STRCAT בניתי ערך "11-22" שייכתי אותו למשתנה PNM: ולמשתנה PAR1:
בסיום שלב SQLI בעזרת WRNMSG הצאתי אותו על המסך .
בשלב הדו"ח הגדרתי שוב משתנה PNM ובשדה מק"ט בדו"ח הוספתי בהרחבה ביטוי
PNM: =
יש דרך לבדוק ערך משתנה שנכנס לדו"ח?