אני מבין ממנו שגם הוא בודק איזה לקוח נכנס בפקודה ומריץ כתובת אחרת אם הלקוח אינו קיים בבבסיס הנתונים. לדעתי אתה לא יכול לברוח מהבדיקה הזו.
מה שכן אפשר לעשות זה לפשט אותה. במקום להתחבר ל DB, תחזיק קובץ ASCII שמתמלא ב POST-INSERT (וגם בפרוצדורה להפיכת לקוח זמני לקבוע) על השרת, או איפה שנוח לך שמחזיק רשימה של כל מספרי הלקוחות במערכת. האפליקציה שלך תבדוק אם הלקוח של הפקודה נמצא ברשימה. אם כן, תריץ אם לא, תדלג.