אלון ארנסטי

Forum Replies Created

מוצגות 14 תגובות – 346 עד 359 (מתוך 359 סה״כ)
  • Replies
  • יש לי הצעה לפתרון לגבי שיוך מרכז רווח לאיש מכירות באופן גורף.

    במסך 'סוגי לקוחות' ניתן להגדיר לכל סוג לקוח את הסוכן או איש המכירות. יש לקשר את סוג הלקוח לכל לקוח במסך 'לקוחות'.
    לאחר מכן, יש להיכנס למסך 'הגדרת חשבונות לסוגי לקוחות' (מסלול: כספים > תחזוקת כספים > הגדרות כספים > הגדרת חשבונות > הגדרת חשבונות לסוגי לקוחות).
    במסך זה עבור כל סוג לקוח יש לקשר את מרכז הרווח הרצוי.

    היי יניב,

    מכיון שמחירי ה-Tooling וכו' ליצור PCB עלול להשתנות מידי פעם ואתה מבקש לרשום מחיר מדויק ולא להעמיס לפי אחוז העמסה, אז כנראה ואין ברירה אלא לפתוח הזמנות רכש לחוד.
    🙁

    היי יניב,

    מה בדיוק אתה מבקש להעמיס על הפריט המוזמן? האם מדובר על העמסה של עלות משלוח?

    אם כן, אז יש לך יכולת גם במסך 'הגדרות כספים למוצרים' תחת לשונית 'הגדרות יבוא' לרשום באחד מהשדות של אמצעי היבוא (אויר, ים , יבשה) את אחוז ההעמסה ולבחור כברירת מחדל את האמצעי בשדה 'סוג עלות יבוא'.
    כך אתה יכול לרשום בהזמנת הרכש שלך את שני הפריטים שציינת כאשר לכל אחד יש את אחוז ההעמסה שלו. כמובן שהחסרון הוא שההעמסה עובד לפי אחוז ולא לפי אופן העמסה ישירות לפי מחיר.
    אחר-כך, הרצת התמחיר תקבע את העלות התמחירית של המוצר שכולל את אחוז ההעמסה.
    אגב… אם אחוז ההעמסה נותן לך משהו בקירוב, תוכל לשנות את עלות התנועה של ההזמנה לפריט במסך 'לוג תנועות מלאי'.

    הערה חשובה:
    ההעמסה שציינתי מקודם אשר נקבעה באמצעות המסך 'הגדרות כספים למוצרים' היא קבועה לכל הזמנת רכש שתבצע. יתכן שאתה לא מעוניין שזה יהיה תמיד לכל הזמנת רכש מכל ספק אלא רק אם תזמין את המוצר מספק מסוים או יותר.
    לשם כך, אל תגדיר את אחוז ההעמסה במסך הנ"ל, אלא השתמש במסך הבן 'עלויות יבוא למוצרי ספק' אשר מופיע במסך 'הגדרות כספים לספקים'. שם אתה קובע לפי הספק הרצוי את אופן ההעמסה באחוזים למקט המבוקש כאשר אתה מזמין רק מהספק הרצוי.

    אלון.

    סוף סוף נקלט!
    ממש תודה על העזרה.
    :woohoo:
    יכול להיות שפיספסתי שם משהו.

    לפי מה שאני מבין, אם לדוגמא בשלב הראשון אני מעביר מהמערכת הקודמת את כל יתרות החובה של הלקוחות, החשבונות הממשיים והתוצאותיים, אזי חשבון יתרות הפתיחה תהיה לי בזכות.
    ולאחר מכן בשלב השני, אם אעביר שוב מהמערכת הקודמת את כל יתרות הזכות של חשבונות ההתחייבויות (כדוגמת: ספקים, חוב מהלוואות שקיבלתי וכו'), אז מכיון שחשבון יתרות הפתיחה 303-0 יצטרך לקבל ערך בחובה (כחשבון נגדי), בסופו של דבר לאחר שסיימתי להעביר את כל החשבונות הפעילים מהמערכת הקודמת, חשבון יתרות הפתיחה יתאפס בחזרה? כלומר בשלב הראשון הוא קיבל ערכים בזכות, ובשלב השני הוא קיבל ערכים בחובה באותו הסכום של ערך זכות?
    לכך התכוונת, עופר?

    שלום עמית,

    זה נראה לי כעבודה במערכת בתצורת הזמנות FOB.
    בתצורת עבודה זו, אתה משמש כמו מתווך בין הספק ללקוח הסופי ואתה מקבל עבורו עמלה מהספק.

    תקרא באשף FOB אם השיטה מתאימה לך.

    מסלול התיקיה:
    שווק ומכירות > מכירות FOB

    היי עופר. אנסח את הבעיה שלי כך:

    בחברת הדגמה ביצעתי תנועת יומן מסוג "יפ" על שני לקוחות מסוימים שיש להם יתרת חוב ממערכת קודמת. פתחתי תאריך למאזן 31/12/08 (כמובן שפתחתי לפני כן תקופה כספית חדשה לשנת 2009).
    את החוב של שניהם רשמתי לכל אחד בעמודת חובה. בשורה שלישית חדשה בפירוט רשמתי את חשבון 'יתרות פתיחה', רשמתי את הסכום הכולל אשר קיים בעמודת חובה על-מנת לאזן את התנועה. לבסוף סגרתי את תנועת היומן והרצתי את התוכנית 'העברת יתרות פתיחה'.

    קיבלתי תוצאה רצויה של יתרת חוב לשני הלקוחות, אבל במקביל חשבון יתרות הפתיחה (שמספרו במערכת 303-0) קיבל יתרת זכות (זכות: כי מסומן בסוגריים) של הסכום שרשמתי בתנועת יומן.

    נניח שסיימתי להעביר את כל יתרות החשבונות למיניהם (בדוגמא שלהלן מדובר על 2 בלבד). כיצד אם כן מאפסים את חשבון 303-0 כך שכאשר תסתיים שנת 2009, שוב אוכל לבצע העברת יתרות פתיחה לשנת 2010?

    אני מסכים איתך מיכאל שגם ניתן להשתמש בדוח:
    ניהול מלאי > ניהול מחסנים > מלאי נוכחי > רמות מלאי במחסן.

    רציתי רק להוסיף גם עבור מרינה שקיימים הבדלים בין שני הדוחות – לטובה ולרעה.

    החסרון של חריגות ממלאי בטחון הוא שהוא ממויין לפי משפחות מוצר. לעומתו דוח רמות מלאי במחסן ממויין לפי מחסנים.
    אך לדוח חריגות ממלאי בטחון קיים יתרון אחד חזק והוא שאם לא מגדירים רמת בטחון לפריטים מסוימים (כלומר השדה מכיל אפס), אזי הוא לא יופיע בכלל בדוח, בעוד שבדוח רמות מלאי הוא יופיע תמיד. לא תמיד רוצים להגדיר רמות מינימום לכל פריט, אלא רק לפריטים חשובים ורק להם רוצים לראות אם חרגו מרמות המינימום.

    מרינה יכולה להשתמש בשני הנתונים בו זמנית. ניתן להגדיר רמות מלאי למחסן באופן כללי ובמקביל לקבוע רמות בטחון עבור מוצרים חשובים. אם לא תהיה חריגה בשום פריט, אז היא תקבל דוח ריק.

    שאלת שאלה טובה, מרינה.

    לפי מה שאני מבין, רמת המינימום למחסן מתייחס לרמת המלאי של כל מוצר לפי מחסן, כלומר לכל מחסן ניתן להגדיר כמות מינימום לאותו מקט. השימוש בנתון זה מיועד בעיקר עבור התוכנית לחידוש מלאי למחסני קונסיגנציה כך שהתוכנית יקבע את רמת המלאי הדרוש למחסן הספיציפי בהתאם לגבולות מינימום ומקסימום שהוגדרו.

    לעומת זאת מלאי הבטחון מתייחס לסכום כמות המלאי המינימום שחייב להיות בכל המחסנים אשר משתתפים בתכנון הרכש וה-MRP. כלומר, מהו הכמות המינימלי לפריט אשר חייב להיות בכלל במפעל ללא קשר לכיצד הוא מחולק בין המחסנים. זהו נתון חשוב ביותר עבור תכנון הרכש בפריוריטי המסחרי והתעשייתי (לכן הוא מופיע במסך 'נתוני רכש למוצר'). באמצעותו, תכנון הרכש יפתח דרישת רכש אוטומטית כאשר הוא מגלה שהמלאי מפריט מסוים ירד מתחת לרמת מלאי הבטחון.

    בזום אין MRP ותכנון רכש ולכן לא תיפתח דרישת רכש אוטומטית, אך ניתן עדיין להעזר ברמת הבטחון לשם הפקת הדוח חריגות ממלאי בטחון ומשם לפתוח הזמנות רכש ידניות לפריטים.

    להגדרת מלאי בטחון (שזה בעצם מלאי מינימום) בזום:

    רכש > תכנון רכש > נתוני רכש למוצר > שדה 'מלאי בטחון'

    הדו"ח אשר מתריע על חריגה ממלאי בטחון נמצא ב:

    ניהול מלאי > ניהול מחסנים > מלאי נוכחי > חריגות ממלאי בטחון.

    שלום מרינה,

    1. לא ניתן להגדיר בזום טווח של זמן אספקה ואפילו לא בשבועות.
    עדיף שתמלאי את השדה בתאריך המאוחר יותר לאספקה והוסיפי בטקסט לשורת הזמנה את המלל שרצית.
    אולי תרצי לבנות סטטוסים נוספים אשר יעזרו לך במעקב של הזמנות כאשר מועד האספקה לא מוגדר. לדוגמא, סטטוס של ממוצע אספקה של שבועיים וסטטוס של ממוצע אספקה של כחודש. לכל סטטוס הפעילי התראה שהתעודה נמצאת בסטטוס הנ"ל יותר מ… כך וכך ימים, אז יישלח לך מייל.

    2. אם את מדברת על לקוחות, אז אני מניח שאת לא מתכוונת להזמנת רכש (עבור ספק) אלא הזמנת לקוח.
    בכל מקרה, כל סניף של לקוח הוסיפי למסך בן 'אתרים של לקוח'. במסך בן זה יש גם שדה עבור איש הקשר.
    כאשר תפתחי הזמנת לקוח עבור סניף זה, תפני למסך הבן 'כתובת למשלוח' וכאשר תבחרי את האתר מהשדה 'שם', אוטומטית יופיע לך גם כתובת האתר וגם איש הקשר שלו.
    דרך אגב, גם באנשי קשר ללקוח קיים שדה לקישור האתר לאיש הקשר, אך לא ראיתי שזה מילא משהו באופן אוטומטי ממנו.

    נכון שזה מתסכל לגלות שחסרה פונקציה או אופרטור כלשהו כגון 'לא השתנה'? :angry:

    אבל מה שכן ניתן לעשות זה להתייחס לעצם התהליך בפועל שמנהל הרכש שלך מבקש.
    כלומר הוא רוצה לדעת אם המחיר הסופי משתנה, אך האמת היא שבפועל אני מניח שלא מעניין אותו אם המחיר הסופי של ההזמנה תיקטן.
    תחשוב על זה כך: אם אותו המנהל אישר את הסכום הקודם שהוא נניח 5000, אז מדוע שיהיה אכפת לו כאשר הסכום יירד? הרי בטוח שגם את זה יאשר ללא היסוס. הבעיה היא כאשר המחיר עולה מעל 5000 וכאן זה מצריך אישור נוסף אשר יתכן ויידחה על-ידו.

    לכן המסקנה היא שתשתמש באופרטור 'הוגדל' כי זה החלק הקריטי של החוק העסקי.

    נקווה שבשיחרור הגירסה הבאה של אשבל יוסיפו את מה שחסר.

    שלום עמית,

    אני מניח שאתה עובד עם זום. גם אצלי עובדים עם סניפים (אתרים) שונים של אותו לקוח והתמודדתי עם בעיה דומה.
    בתעודת האריזה אין בכלל שדה של אתר לקוח.
    שדה של אתר לקוח מופיע בתעודת משלוח גם במסך האב וגם ברמת הפירוט של תעודת המשלוח.

    הבעיה היא שציון אתר ברמת הפירוט של המשלוח לא רשום בהדפסה של תעודת המשלוח. אם תפנה לעיצוב הדו"ח של תעודת המשלוח, לא תמצא אתר ברמת הפירוט בכלל, אלא רק בחלק של פרטי הלקוח (ממסך האב).

    מה שאני מציע הוא לחלק את הזמנות לפי האתרים למשלוח, כלומר הזמנת לקוח אחת לאתר אחד ויחיד, ולא דרך פירוט ההזמנה. כך תוכל לשייך את תעודת המשלוח להזמנה הספיציפית לפי אתר וכן גם לצרף את תעודת האריזה אליו.
    לשיטה זאת יש יתרון שכל אתר מקבל את המשלוח המיועדת אליו בצירוף התעודה, במקום שבתעודה אחת תהיה "תערובת" של מספר אתרים בפירוט.

    אם קיימת בכל זאת שיטה הקרובה לאופי היישום שלך, אשמח גם לדעת מאחרים בפורום.

    תודה ליאור, אך זאת לא היתה כוונתי.

    אני מדבר על ההגדרות למשטח טעינה שבו מסדרים את הסדר של "תו ראשון" ו-"תו אחרון" (אשר מקבלים את אותה הערך בעבודה עם אקסל), כך שהמשטח יתאים את עצמו לאקסל במקום שאתאים את טבלת האקסל למשטח.
    אני רוצה לדעת אם יש דרך "לאפס" את ההגדרות של השדות תו ראשון ו-תו אחרון, במקום שאגדיר אותם ידנית כפי שהיה בהתחלה.

מוצגות 14 תגובות – 346 עד 359 (מתוך 359 סה״כ)