אלון ארנסטי

במסך 'סוגי לקוחות' ניתן להגדיר לכל סוג לקוח את הסוכן או איש המכירות. יש לקשר את סוג הלקוח לכל לקוח במסך 'לקוחות'.
לאחר מכן, יש להיכנס למסך 'הגדרת חשבונות לסוגי לקוחות' (מסלול: כספים > תחזוקת כספים > הגדרות כספים > הגדרת חשבונות > הגדרת חשבונות לסוגי לקוחות).
במסך זה עבור כל סוג לקוח יש לקשר את מרכז הרווח הרצוי.

מה בדיוק אתה מבקש להעמיס על הפריט המוזמן? האם מדובר על העמסה של עלות משלוח?

אם כן, אז יש לך יכולת גם במסך 'הגדרות כספים למוצרים' תחת לשונית 'הגדרות יבוא' לרשום באחד מהשדות של אמצעי היבוא (אויר, ים , יבשה) את אחוז ההעמסה ולבחור כברירת מחדל את האמצעי בשדה 'סוג עלות יבוא'.
כך אתה יכול לרשום בהזמנת הרכש שלך את שני הפריטים שציינת כאשר לכל אחד יש את אחוז ההעמסה שלו. כמובן שהחסרון הוא שההעמסה עובד לפי אחוז ולא לפי אופן העמסה ישירות לפי מחיר.
אחר-כך, הרצת התמחיר תקבע את העלות התמחירית של המוצר שכולל את אחוז ההעמסה.
אגב… אם אחוז ההעמסה נותן לך משהו בקירוב, תוכל לשנות את עלות התנועה של ההזמנה לפריט במסך 'לוג תנועות מלאי'.

הערה חשובה:
ההעמסה שציינתי מקודם אשר נקבעה באמצעות המסך 'הגדרות כספים למוצרים' היא קבועה לכל הזמנת רכש שתבצע. יתכן שאתה לא מעוניין שזה יהיה תמיד לכל הזמנת רכש מכל ספק אלא רק אם תזמין את המוצר מספק מסוים או יותר.
לשם כך, אל תגדיר את אחוז ההעמסה במסך הנ"ל, אלא השתמש במסך הבן 'עלויות יבוא למוצרי ספק' אשר מופיע במסך 'הגדרות כספים לספקים'. שם אתה קובע לפי הספק הרצוי את אופן ההעמסה באחוזים למקט המבוקש כאשר אתה מזמין רק מהספק הרצוי.

אלון.

לפי מה שאני מבין, רמת המינימום למחסן מתייחס לרמת המלאי של כל מוצר לפי מחסן, כלומר לכל מחסן ניתן להגדיר כמות מינימום לאותו מקט. השימוש בנתון זה מיועד בעיקר עבור התוכנית לחידוש מלאי למחסני קונסיגנציה כך שהתוכנית יקבע את רמת המלאי הדרוש למחסן הספיציפי בהתאם לגבולות מינימום ומקסימום שהוגדרו.

לעומת זאת מלאי הבטחון מתייחס לסכום כמות המלאי המינימום שחייב להיות בכל המחסנים אשר משתתפים בתכנון הרכש וה-MRP. כלומר, מהו הכמות המינימלי לפריט אשר חייב להיות בכלל במפעל ללא קשר לכיצד הוא מחולק בין המחסנים. זהו נתון חשוב ביותר עבור תכנון הרכש בפריוריטי המסחרי והתעשייתי (לכן הוא מופיע במסך 'נתוני רכש למוצר'). באמצעותו, תכנון הרכש יפתח דרישת רכש אוטומטית כאשר הוא מגלה שהמלאי מפריט מסוים ירד מתחת לרמת מלאי הבטחון.

בזום אין MRP ותכנון רכש ולכן לא תיפתח דרישת רכש אוטומטית, אך ניתן עדיין להעזר ברמת הבטחון לשם הפקת הדוח חריגות ממלאי בטחון ומשם לפתוח הזמנות רכש ידניות לפריטים.

1. לא ניתן להגדיר בזום טווח של זמן אספקה ואפילו לא בשבועות.
עדיף שתמלאי את השדה בתאריך המאוחר יותר לאספקה והוסיפי בטקסט לשורת הזמנה את המלל שרצית.
אולי תרצי לבנות סטטוסים נוספים אשר יעזרו לך במעקב של הזמנות כאשר מועד האספקה לא מוגדר. לדוגמא, סטטוס של ממוצע אספקה של שבועיים וסטטוס של ממוצע אספקה של כחודש. לכל סטטוס הפעילי התראה שהתעודה נמצאת בסטטוס הנ"ל יותר מ… כך וכך ימים, אז יישלח לך מייל.

2. אם את מדברת על לקוחות, אז אני מניח שאת לא מתכוונת להזמנת רכש (עבור ספק) אלא הזמנת לקוח.
בכל מקרה, כל סניף של לקוח הוסיפי למסך בן 'אתרים של לקוח'. במסך בן זה יש גם שדה עבור איש הקשר.
כאשר תפתחי הזמנת לקוח עבור סניף זה, תפני למסך הבן 'כתובת למשלוח' וכאשר תבחרי את האתר מהשדה 'שם', אוטומטית יופיע לך גם כתובת האתר וגם איש הקשר שלו.
דרך אגב, גם באנשי קשר ללקוח קיים שדה לקישור האתר לאיש הקשר, אך לא ראיתי שזה מילא משהו באופן אוטומטי ממנו.

אני מניח שאתה עובד עם זום. גם אצלי עובדים עם סניפים (אתרים) שונים של אותו לקוח והתמודדתי עם בעיה דומה.
בתעודת האריזה אין בכלל שדה של אתר לקוח.
שדה של אתר לקוח מופיע בתעודת משלוח גם במסך האב וגם ברמת הפירוט של תעודת המשלוח.

הבעיה היא שציון אתר ברמת הפירוט של המשלוח לא רשום בהדפסה של תעודת המשלוח. אם תפנה לעיצוב הדו"ח של תעודת המשלוח, לא תמצא אתר ברמת הפירוט בכלל, אלא רק בחלק של פרטי הלקוח (ממסך האב).

מה שאני מציע הוא לחלק את הזמנות לפי האתרים למשלוח, כלומר הזמנת לקוח אחת לאתר אחד ויחיד, ולא דרך פירוט ההזמנה. כך תוכל לשייך את תעודת המשלוח להזמנה הספיציפית לפי אתר וכן גם לצרף את תעודת האריזה אליו.
לשיטה זאת יש יתרון שכל אתר מקבל את המשלוח המיועדת אליו בצירוף התעודה, במקום שבתעודה אחת תהיה "תערובת" של מספר אתרים בפירוט.

אם קיימת בכל זאת שיטה הקרובה לאופי היישום שלך, אשמח גם לדעת מאחרים בפורום.