מחירונים ומחירים

הי סוניה

הקישור בין לקוחות למחירים איננו עובד לפי סוג לקוח, הוא עובד לפי קישור הלקוח למחירון ו/או למחיר מיוחד.

ניתן גם לקשור את הלקוחות ללקוח מרכז ולקבל את המחירים ממנו

היי מרינה,

כל השאלות האלה קשורים לנושא אחד מרכזי בזום והוא: תמחיר מסחרי.
קשה לענות באופן כללי בפורום מהו בעצם תמחיר וכיצד עובדים איתו. ניתן להעזר באשף: כספים > תמחיר מסחרי > אשף תמחיר מסחרי.
האשף נותן גם קצת הסבר תיאורטי לנושא.
אני מציע לך לנסות להבין את האשף, ואם ישנם נושאים שלא ממש הבנת לאחר הקריאה, נשתדל לענות ספיציפית לשאלותייך.

אבל… יש לך בעיה די רצינית לעבוד עם התמחיר מהסיבה שציינת שאינכם עובדים בזום עם מודול הכספים. אשמח שתגלי לי מדוע זה כך?

מודול התמחיר עובד בקשר הדוק עם חשבוניות ותנועות מלאי. נסיון להשתמש בתמחיר על מנת לקבוע עלויות בפועל של פריטים ללא הפקת חשבוניות לא ייתן לכם תמונה מדויקת של העלויות. לא שזה בלתי-אפשרי לעבוד איתו ללא חשבוניות, אך אם לא תהיה תאימות בפועל בין המחירים הנקובים בתנועות המלאי לבין החשבוניות שאתם מפיקים בפועל ממערכת אחרת – תקבלו אומדן לא ממש מדויק של עלויות וזה חבל.

אלון.

אוקיי, לגבי ניהול הכספים בידי גורם חיצוני, אני מבין. כלומר, אתם מפיקים תעודות משלוח ללקוחות, ומעבירים העתק לגורם החיצוני על-מנת שיפיקו את החשבוניות, אני צודק?

ואת צודקת שמומלץ לנהל כמה שיותר במערכת אחת מאשר שנתוני החברה יהיו מבוזרים על-פני מספר ישומים שונים כגון אקסל.

לגבי התמחיר:
באופן כללי, עדיין ניתן לעבוד עם התמחיר ללא חשבוניות. תמחיר המבוסס על חשבוניות הוא הכי מדויק כי בעצם הוא משקף בפועל והכי מדויק את העלות.
אם תדאגו שהמחירים בתעודות המשלוח (במקרה של מוצרי יצור), ובתעודות קבלת סחורה (עבור חומרי גלם) יהיו ממש קרובים ביותר לחשבוניות שיופקו בעתיד, כלומר התשלומים והתקבולים יהיו בהתאם, ניתן יהיה לקבל אומדן טוב לגבי עלות המוצרים.

כמבוא, השימוש בתמחיר נועד לתת להנהלה אומדן לגבי ערך המלאי שברשותו וגם משמש ככלי לניבוי מראש של ההוצאות הצפויות לרכישת חומרי-גלם. כל זאת כדי שניתן יהיה לקבוע מחיר מכירה לצרכן של מוצר על-מנת שהחברה תוכל להפיק רווחים מהמכירה וגם להתמודד טוב יותר עם התחרות בשוק.
תארי לך מה היה קורה אילו חברה ביצעה מכירות למוצר ובסוף שנת הכספים מגלים במאזן שעלות המוצר היתה גבוהה יותר ממחירו לצרכן ויוכלו לדעת על כך מראש.

אלון.

מרינה,

ניתן לעדכן מחיר אחרון במסכי הזמנות רכש, הצעות מחיר מספק, קבלת סחורה מספק ועוד… באמצעות ההרצה הישירה עדכון מחיר אחרון. הוא מופיע בתעודות אלה למעלה כאשר את עומדת על פריט כלשהו במסך הבן – פירוט.

עלויות פריטים בפועל מחושבים על-פי שיקלול כל התנועות או החשבוניות שהופקו עבור פריטים אלה. השיקלול מבוצע באחת משתי השיטות העיקריות שנבחרה: ממוצע נע (ממ"ן) או FIFO. זה מתואר באשף.
מחיר אחרון הוא ממש לא כמו מחיר עלות. מחיר אחרון משקף את המחיר האחרון ביותר שהתקבל למוצר ומדובר בעצם על המחיר המעודכן ביותר שהספק מציע. העלות משקפת את השיקלול של כל התנועות שהיו למוצר. העלות גם משקפת את תוספת העלויות הנילוות לפריט כגון הובלה.
לדוגמא, ספק רחוק מוכר לך 100 מנועים חשמליים במחיר של 10 שקל ליחידה. סך הכל יש לשלם לו 1000 שקל. צריך גם להוביל את הסחורה למחסן החברה שלך והתשלום להובלה הוא 100 שקל. סך הכל שילמת עבור הקניה 1100 שקל ולכן עלות של מנוע אחד היא 11 שקל, למרות שמחיר אחרון הוא 10 שקל. בסופו של דבר הפריט עולה לך יותר ממחירו של הספק כי את מוסיפה לו עלויות נלוות.

אני מקווה שזה קצת יותר מובן לך עכשיו.

אלון.

היי מרינה,

1)
עדכון מחיר אחרון באופן אוטומטי יכול להתבצע רק לאחר הפקת חשבונית. אין דרך אחרת.

2)
עלות ש"ח הוא העלות בפועל המתקבלת לאחר הרצת תמחיר.
עלות תקן היא העלות הבסיסית הסטנדרטית שנקבע לפריט. באתחול הראשוני של המערכת, יש לקבוע את עלויות התקן לכל הפריטים. בהעדר מחירים בסולם ההיררכיה (מחיר בחשבונית, מחיר בהזמנה, מחיר הצעה מספק, מחירון ספק וכו'…), עלות התקן היא העלות האחרונה שהמערכת מסתמכת עליה לצורך קביעת עלות לפריט.
עם המשך תהליך העבודה בפריוריטי, תמיד מומלץ לעדכן את עלויות התקן במידה וקיימת סטיה גדולה מעלות בפועל. זאת משום שעלויות התקן של מוצרי היצור (טיפוס P) מחושבים על סמך עלויות התקן של הבנים.

3)
העלות בפועל מחושב באופן מקוון עבור תנועות מסוימות. זה אינו מחליף את הרצת התמחיר שמומלץ לעשות באופן תקופתי עם נעילת צובר.
כל תנועת מלאי מבצעת עדכון בפועל של עלות הפריט. זה לא רק עם הדוגמא של ההובלה שציינתי מקודם. גם ביצוע מספר רכישות במחירים שונים כל פעם מעדכן את העלות בפועל.
אני מציע לך בתור לימוד הנושא לבצע את החישוב בפועל של עלות הפריט מתוך ההזמנות שדיברת עליהם ותראי אם החישוב שלך יצא קרוב מאוד לעלות מהמערכת. באשף יש דוגמא לאופי החישוב. אני מניח שחישוב העלות מוגדרת לפי ממ"ן. תוכלי לבדוק לפי התוכנית: כספים > תמחיר מסחרי > עלות מוצר > הצגת פרמטרים תמחיריים.

הערה: אם אינך מודעת לניהול צוברים, מומלץ ללמוד את הנושא מכיון שיש לזה קשר חזק לספירות מלאי וערך מלאי.

4)
הוספת השיקלול של עלות ההובלה לפריט מתבצעת באופן אוטומטי רק כאשר המק"ט הובלה נרשם כשורה בחשבונית ספק. למק"ט זה מוגדר 'אופן העמסה' במסך: כספים > תחזוקת כספים > הגדרות כספים > הגדרות נתוני כספים > הגדרות כספים למוצרים.

5)
לגבי חומרי גלם, השדה 'עלות ש"ח' בכרטיס פריט מתעדכן בעת תנועה של קבלת סחורה מספק. זהו עדכון מקוון בלבד שאינו מחליף את הצורך בהרצת תמחיר מידי תקופה. הרצת התמחיר מבצעת את העדכון היעיל ביותר שכן התוכנית עוברת על כל תנועות המלאי וגם התנועות הכספיות מאז הרצת תמחיר לצובר האחרון.

אלון.

אין לך במה להתבייש בבורות שלך. נושא התמחיר הוא נושא גדול שלומדים אותו בשלב המתקדם של יישום המערכת, כלומר עוד לפני שנוגעים בנושא, חשוב לשלוט על היישומים השוטפים של המערכת (הזמנות, משלוחים, חשבוניות וכו').

שוב פעם אני מזכיר, שכל המושגים האלה שאינם מובנים לך מוסברים באשף התמחיר המסחרי. רק כדי לעשות לך סדר מרוב המידע שתקראי, אתן לך מספר טיפים:

1)
בזום אין לך עבודה עם פק"ע בכלל. לכן לא צריך להתעכב על ההסברים בנושא תמחור פקעות וגם זה לא יהיה בתמחיר המסחרי.
פק"ע הוא קיצור לפקודת עבודה והוא פעיל רק במערכת התעשייתית.

2)
אני ממליץ לך גם לדלג בשלבי הלימוד הראשונים על נושא תמחיר מנות. כרגע זה לא חשוב. עדיף שתתמקדי קודם בתמחיר חומרי הגלם בתור פריטים בודדים ולא כמנות.
שתדעי לך שהזום כן יכול להתעסק עם מנות בקבלת סחורה מספק. אולי היום אתם לא מתעסקים בזה, אך יתכן שכן בעתיד.

לגבי ניהול צוברים, התיקיה ממוקמת ב: ניהול מלאי > ניהול מחסנים > ניהול צוברים.
יש לתת התייחסות לנושא הצוברים, משום שמדובר על מנגנון אשר נועל את האפשרות למשתמש כלשהו לבצע תנועת מלאי לתאריך שלפני ביצוע ספירת המלאי האחרונה.
תארי לך שאתם מבצעים ספירת מלאי, ביצעתם תיקוני ספירה במערכת, וכעבור חודשיים מישהו מוצא איזה פריט שנספר אך לא בוצע עליו תעודת קבלה. הצובר ימנע מהמשתמש לבצע קליטה לתאריך שלפני הספירה כי אחרת יתרות המלאי ישתבשו לגבי פריט זה.
סיבה הנוספת לנעילת צובר היא שאם תריצי את אחת התוכניות 'מלאי לתאריך לפי…', אז ללא צובר המערכת תסרוק את כל תנועות המלאי החל מתאריך העליה לאויר ועד לתאריך שצויין עבור הדו"ח. זה סתם מעמיס על המערכת. בפועל, התוכנית צריכה לרוץ על כל תנועות המלאי החל מהצובר האחרון כי הוא לוקח בחשבון שיתרות המלאי של תאריך הצובר משקף את המצב המדויק לאותו תאריך צובר.

ואחרון אחרון החביב 😛 , לא נראה לי שאי פעם ביצעת הרצת תמחיר. זוהי תוכנית שמריצים ידנית, והרי אני משער שאף פעם לא ביקרת בתפריט של תמחיר מסחרי.

אלון.

לא רק ש"כדאי" לך להריץ צובר לאחר כל ספירת מלאי מרכזי, אלא אפילו אני רואה זאת כחובה. כך יש לכם בקרה שבטעות לא תוקלד תעודה לתאריך עבר ככה סתם.
גם אם נניח שממש חייבים להקליד תעודה לתאריך עבר, אין כל מניעה לבצע ביטול צובר, להזין את התעודה, לבצע תיקונים נוספים בספירה האחרונה ושוב להריץ צובר. העיקר שזה בשליטת מי שמנהל את המערכת.

מנה היא קבוצה של חומר גלם שבזמן הקליטה ניתנת לקבוצה מספר מנה על-מנת שניתן לבצע זיהוי של כל פריט לא רק לפי המק"ט אלא גם לפי איזו קבוצה הפריט התקבל למחסן.
אם החברה שלך מתעסקת בתחום הרכבות האלקטרוניות, אז תרצו לבצע זיהוי של פריטים לפי ה-Date Code שלהם.
בנוסף, ניתן לנהל תאריכי תוקף למנות ולחדש בהתאם לנוהל פנימי שלכם. לדוגמא, רוכשים חומר גלם כימיקלי בעל תוקף של חצי שנה מהיצרן. אבל לעיתים ניתן להעריך את התוקף בעוד 3 חודשים. השימוש במנה מאפשרת את המעקב אם פריט במנה X כלשהו עדיין בתוקף ומותר לשימוש. אם תנסי לנפק מוצר המנוהל במנות שעבר תוקפו (בתנאי שחל עליו בקרה של תוקף), המערכת תתריע על כך.

בנוסף להסבר הקודם שלי על ההבדל בין עלות תקן לעלות בפועל, אוסיף את הדברים הבאים:

עלות תקן היא עלות שיש בשליטתך לקבוע אותו, וניתן באמצעותו לחשב את עלות התקן של מוצר מיוצר על-ידי סיכום עלויות התקן של הבנים בעץ המוצר. לשם כך, ניתן להריץ את: כספים > תמחיר מסחרי > עלויות תקן > חישוב ועדכון עלויות תקן – ש'ח.

עלות בפועל היא התוצאה של הרצת התמחיר אשר משקללת את כל תנועות המלאי או החשבוניות (במידה וישנן) של כל פריט ומוצר. היא בעצם מציגה כמה "באמת" עלה הפריט עבור החברה על-פי כל התנועות שבוצעו עליו.
את התוצאה של עלות בפועל משווים לעלות התקן (שנקבע ידנית), ואם קיימת סטיה רצינית בין שתי העלויות, מבצעים חקר אם זה הגיוני. אם התוצאה של עלות בפועל מתקבלת על הדעת – מבצעים עדכון לעלות התקן בהתאם.
בנוסף, העלות בפועל (העלות התמחירית) משמשת לקביעת הערך הכספי האמיתי של הפריט עבור דוחות ערך מלאי. הסיבה שהוספתי הסבר בקשר לצובר היא שערך מלאי נקבע לפי הכמות של כל פריט בתאריך הצובר כפול העלות התמחירית (שמשודכת לצובר באמצעות הרצת התוכנית תמחיר לצובר) של כל פריט. דוחות ערך מלאי הן בעלי חשיבות גבוהה בזמן הכנת דו"ח המאזן הכספי ודו"ח רווח והפסד של החברה. הכל מסתובב סביב כסף 🙂 .

לסיכום, ניתן לומר שההבדל ביניהם הוא כמו ההבדל בין הרצוי למצוי. השאיפה היא ששניהם יהיו שווים בערכם. הרצת התמחיר נותנת אינדקציה האם עלות התקן הגיוני ומשקף את המציאות. תזכרי שעלויות התקן של הבנים בעץ מוצר קובעות את העלות של המוצר המיוצר. כאשר ידוע עלות תקן של מוצר מיוצר, ניתן לקבוע מחירוני מכירה לצרכן שיכלול גם רווח למפעל.

לגבי ההגדרות של הפרמטריים התמחירים, ההנהלה עצמה ביעוץ עם רואה החשבון החיצוני צריכים לקבוע מהם הקריטריונים שלפיהם התמחיר מחושב: האם לפי ממ"ן או FIFO, לפי תקן-תקן או תקן-בפועל, כן או לא לתמחר מנות וכו'. יש יתרונות וחסרונות לכל הגדרה.

אחרי כל המגילה שלי, נראה לי שזה יהיה קצת יותר ברור עכשיו. 🙂 אבל את מוזמנת לשאול עוד.

אלון.