NoamN

אפשרות אחרת: לכתוב שלב SQLI בו קודם מעתיקים נתונים מסוג אחד לטבלה מלונקקת ועל הטבלה הזו מריצים את DELHTML (לחפש את Removing HTML Tags from a Text Table בפרק 3 של ה-SDK). אחר כך מעתיקים את המלל מהטבלה הזו לטבלה בנויה על STACK8, כאשר אחד המפתחות יהיה מספר הקריאה והמפתח השני יהיה מספר רץ. אחר כך חוזרים על כל התהליך עבור הסוג השני של מלל (עם DOC שלילי), בסוף שומרים את הנתונים עם STACK8.KEY1 שלילי.

דו"ח במבוסס על הטבלה הזו יקבל מצד אחד את מספר הקריאה ומצד שני את המלל, הן של תאור התקלה והן של תאור התיקון. מסובך אבל ישים.

בשדה DOCUMENTS.DOCNO, מסך בן "עמודות הדו"ח – עיצוב HTML", לשונית "שדות קלט והפניות",

סוג שדה/קלט: P

סוג חזרה שם: _winform ( הקו התחתון צריך להיות לפני winform, באותיות קטנות)

חזרה ערך עמודה: מספר העמודה של EXEC.ENAME,

עמודה שמגדירה פרוצדורה: מספר העמודה של EXEC.ENAME,

EXCHANGE תמיד מכיל את שער ההמרה לשקלים. אם אתה רוצה להמיר כל דבר לדולרים, קודם צריך להמיר כל דבר לשקלים ואז לחלק בשער החלופין של הדולר באותה עת.

כדי לקבל את התאריך המירבי עבור כל לקוח, אתה צריך לרשום M בשדה "חישוב עמודה" בשורה שמציגה תאריך. עכשיו אתה אמור לקבל שורה אחת עבור כל לקוח עם תאריך אחד. לזה יצחק התכוון, שמספר השורות בדו"ח קטן, משורות רבות לכל לקוח לשורה אחת לכל לקוח.

אבל יתכן שיש שדות נוספים בדו"ח אשר מפריעים להצגת התאריך הכי מאוחר: מה שכתבתי למעלה לא היה עובד אם גם מוצג מספר הזמנה בנוסף לתאריך ההזמנה. כיון שלכל הזמנה יש רק תאריך אחד, התאריך הזה הוא הכי מאוחר לאותו תאריך (גם הכי מוקדם). צריך להסיר מהדו"ח שדות כמו מספר הזמנה אשר יפריעו למנגנון מציאת התאריך הכי מאוחר.

אין צורך לרשום שום ביטוי במסך הבן "עמודות הדו'ח – הרחבה".

כל הנכתב לאיל מתיחס למצב הכי פשוט שיכול להיות. אני ממליץ במקרים מסובכים יותר (במיוחד כאשר צריך להביא את התאריך הכי מאוחר של שתי ישויות) לכתוב פרוצדורה בה מחושב בנפרד הערך המירבי של כל ישות.